בלוטת יותרת התריס היא בלוטה השייכת למערכת האנדוקרינית בגופינו וממוקמת בצוואר בסמיכות לבלוטת התריס. בגופינו קיימות ארבע בלוטות כאלו (שגודלה של כל אחת הוא כגודל גרגר אורז) שתפקידן הוא וויסות ובקרה על רמות הסידן בגוף דרך הפרשת הורמון בשם PTH. הפרעות ובעיות שונות בתפקוד הבלוטות יביא לחוסר איזון בכמויות הסידן בדם, מה שיבוא לידי ביטוי בתסמינים שונים בהתאם להפרעה ומחייב טיפול מתאים. נדבר עכשיו על פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס, ההפרעה הנפוצה ביותר, מה גורם לה, כיצד נאבחן ואיך נטפל.
פעולת יתר של בלוטת יותרת התריס (Hyperparathyroidism) – גורמים
כאמור, פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס מתבטאת בהפרשה גבוהה וחריגה של הורמון PTH המביאה למצב של היפרקלצמיה – עודף סידן בדם.
הגורם הנפוץ ביותר (כ – 80%) לתופעה הוא גידול שפיר של בלוטות יותרת התריס אשר גורם לפעילות יתר והפרשה מוגברת של PTH. היפרפלזיה (הגדלה של כל ארבעת הבלוטות וכתוצאה מכך פעילות יותר) היא גורם אפשרי נוסף אך שכיח פחות (כ-15 אחוזים מהמקרים). גידול ממאיר בבלוטות יותרת התריס הינה סיבה נדירה ביותר לתופעה (כחצי אחוז מכלל האבחונים).
תסמינים
בשל העובדה שפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס מביאה לעודף סידן בדם, התסמינים השונים הם למעשה ביטוי לכך ומופיעים במערכות שונות בגוף:
- כליות: עודף שתן וצימאון מוגבר, אבנים בכליות או שקיעת סידן בכליות, במקרים חמורים עד לכדי אי ספיקת כליות.
- מערכת העיכול: תנועתיות מופחתת של מערכת העיכול ולעתים עצירות והקאות, כיבים פפטיים, דלקת לבלב, לעתים משני לחסימת דרכי הלבלב על ידי אבני סידן ונטייה מוגברת לאבנים בדרכי המרה.
- לב: האטה בקצב הלב, קיצור מקטע QT וחסם עלייתי חדרי (במקרים חמורים עשוי להגיע לדום לב).
- נוירולוגיה: דיכאון, מצב רוח ירוד, הפרעות בתהליכי חשיבה ושינוי של מרכיבי אישיות. אובדן הכרה ומוות מוחי במקרים קיצוניים.
- מערכת השלד והשרירים: כאבי עצמות, כאבי שרירים, ירידה בצפיפות עצם (אוסטאופורוזס) ועד לכדי שברים פתולוגיים.
אבחון
על אף המגוון הרחב של תסמינים אפשריים, חלק גדול מן החולים לא יפתחו תסמינים כלל ולעיתים האבחנה מתגלה בבדיקות דם שגרתיות או בדיקות סקר. החשד הוא כמובן גבוה יותר בקרב חולים עם יתר סידן בדם ותסמינים נלווים כמו אבנים בכליות, יתר לחץ דם, דלקת לבלב וכו׳.
כחלק מהערכה של מטופלים עם רמות גבוהות של סידן בדם, עם או ללא סיפטומים, מתבצעות הבדיקות הבאות:
- בדיקות דם הכוללות רמות PTH, רמות ויטמין D ותפקודי כליות.
- איסוף שתן לרמות סידן על פני 24 שעות.
- סונר (אולטראונד) כליות – לבדיקת נוכחות אבנים בדרכי השתן.
- צפיפות עצם.
במידה ואובחנה פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס, השלב הבא הינו מיקום ואיתור הבלוטה המוגדלת (ברוב הגדול של המקרים מדובר בבלוטה אחת מתוך הארבע) על ידי מבחני מיקום לרבות סונר (אולטראסאונד) צוואר ומיפוי טכנציום 99 (MIBI).
טיפול
במרבית המקרים, הטיפול היעיל והמומלץ ביותר יהיה כריתה של בלוטת יותרת התריס (זו המוגדלת והפעילה ביתר). הוא יבוצע ברוב המכריע של המקרים בקרב חולים תסמיניים, אך בהתוויות מסויימות מומלץ גם בקרב חולים ללא תסמינים שכן הוא מאריך חיים ומונע סיבוכים עתידיים.
בגישה הניתוחית מבצעים חתך רוחבי במרכז ותחתית הצוואר, מפרידים את השרירים מבלוטת התריס, מסיתים את בלוטת התריס ומאתרים את בלוטת יותרת התריס המוגדלת. במרבית המקרים כאמור מדובר בהגדלה של אחת הבלוטות ולכן ההסרה היא של אותה הבלוטה על פי המיקום המשוער במבחני ההדמיה המקדימים. במקרים של היפרפלזיה מבוצעת כריתה של 3.5 בלוטות.
אבחון, ייעוץ וטיפול יעיל אצל רופאת אף אוזן גרון פרטית
פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס עלולה לפגוע משמעותית באיכות החיים של אלו הסובלים ממנה וגם במקרים ללא תסמינים היא עשויה לגרום לנזקים במערכות הגוף השונות. טיפול מהיר ויעיל הוא קריטי בהחלט, כמו גם הרצף הטיפולי והתמיכה לפני ואחרי ההליך הכירורגי.
ד״ר לירון מלכא – רופאת אף, אוזן, גרון פרטית ומומחית בכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר, תשמח לקבל אתכם בהקדם לתהליך בירור מקיף, אבחון ממצאים והפניה לבדיקות נוספות וטיפול.
