בלוטת התריס (המכונה גם בלוטת המגן או בלוטת התירואיד) ממוקמת בחלקו הקדמי של הצוואר מתחת לפיקת הגרון ומורכבת משתי אונות. בלוטת התריס מפרישה הורמונים ייחודיים המשפיעים על מגוון רחב של תפקודי גוף לרבות חילוף החומרים, לחץ הדם, הדופק, הפריון ועוד.
בעיות שונות בתפקוד בלוטת התריס עשויות לגרום לחוסר איזון הורמונלי שיתבטא בעודף פעילות של הבלוטה או בתת פעילות שלה. את התופעה הזו ניתן לראות על רקע של מחלות ויראליות או אוטו-אימוניות, כתגובה לשימוש בתרופות מסוימות ולעתים גם באופן מולד. עם זאת, המקרים השכיחים ביותר הם דווקא של גידולים שפירים בבלוטה או בסביבתה. בואו ננסה להבין מהם בדיוק גידולים שפירים בבלוטה, איך הם באים לידי ביטוי, כיצד מאבחנים אותם ואיך מטפלים בהם.
גידולים בבלוטת התריס
הרוב המכריע של גידולים בבלוטת התריס הם גידולים שפירים ורק מקצתם ממאירים. גידולים ממאירים נפוצים יותר בקרב נשים ומרבית האבחונים נעשים בין גיל 35 ל-39. בקרב גברים, מרבית מקרי הסרטן מאובחנים לאחר גיל 60 ואצל ילדים זהו מצב נדיר מאד.
באופן כללי ישנם שני סוגים נפוצים של גידולים שפירים בבלוטה:
- זפק (גויטר): גידול שפיר המורכב לרוב ממס׳ קשרים, שבמקרים רבים מגיע לגודל משמעותי ויוצר לחץ על קנה הנשימה והושט. במקרים נדירים עשוי להתפתח לאזור החזה ולהתפשט מטה, אחורית לעצם החזה (מה שמכונה גידול רטרוסטנרלי).
- אדנומה של בלוטת התריס: גידול שפיר (קשר בודד לרוב) הממוקם בתוך הבלוטה עצמה ויכול להביא להגדלה של האונה המעורבת. גידולים מהסוג הזה עשויים לעתים לגרום לפעילות יתר של הבלוטה.
כיצד מאבחנים גידולים שפירים בבלוטת התריס?
במקרים רבים תשומת הלב לגידול מתחילה באבחון של המטופל עצמו על ידי מישוש והרגשת הגוש ולעתים הוא מתגלה בבדיקת רופא אקראית או כממצא בהדמיות צוואר / חזה שבוצעו בהתוויה אחרת. במקרים נדירים יותר ובמידה ומדובר בגושים גדולים, עלולים להופיע קשיים בנשימה או בבליעה. מכאן, על מנת לבצע אבחנה מדויקת יש לבצע בדיקת אולטרסאונד של הבלוטה והרקמות הרכות של הצוואר כדי לקבל מושג על מאפייני הגוש ולחפש קשריות נוספות בבלוטות התריס והלימפה של הצוואר. במקביל לבדיקת האולטרסאונד יש לבצע בדיקת FNA שמטרתה היא לדגום כמות קטנה מהקשרית, לשלוח לבדיקה ציטולוגית ובעזרתה ניתן יהיה לקבוע את סוג הגידול.
תת פעילות ופעילות יתר של בלוטת התריס
כאמור, חלק מהגידולים השפירים עלולים לגרום לחוסר איזון בפעולת בלוטת התריס אשר בא לידי ביטוי באופן הבא:
- תת פעילות של בלוטת התריס: חוסר בהורמוני התריס המביא להאטת פעילות הגוף. בין התסמינים הנפוצים: עייפות, נשירת שיער, נפיחות בגפיים, דופק איטי, רגישות לקור ועוד.
- פעילות יתר של בלוטת התריס: עודף של הורמוני התריס ועלייה בפעילות הגוף. בין התסמינים הנפוצים: דופק מהיר ומוגבר, חרדה, הזעת יתר, ירידה במשקל ועוד.
איך מטפלים בגידולים/קשריות שפירות?
בחלק מן המקרים כאשר הגידול מאובחן כשפיר ואין לו משמעות קלינית והשפעה על איכות החיים, נבחר שלא לבצע כל התערבות רפואית מלבד מעקב תקופתי שמטרתו לבחון אם ישנה הגדלה, התווספות קשריות או שינוי במאפיינים ההדמייתיים של הגידול. במקרים מסוימים, כאשר ישנן שתי תוצאות ניקור שפירות, ניתן להקטין את הקשריות באמצעות גלי רדיו.
במידה ובמהלך המעקב מופיעים ממצאים החשודים כממאירים, יש לבצע ניקור מחט חוזר ובמידת הצורך להתקדם להתערבות ניתוחית אשר מהווה הן הליך אבחנתי מלא והן הליך טיפולי.
אבחון מהיר ומקצועי יאפשר טיפול יעיל ואיכות חיים
נכון, מרבית הגידולים בבלוטת התריס ובסביבתה הם שפירים, אך ישנה חשיבות מכרעת לאבחון שלהם, למעקב על בסיס קבוע ולטיפול יעיל וממוקד במידת הצורך. בעזרת רופא מומחה אף אוזן גרון פרטי, ניתן לטפל בכל בעיה במהירות ויעילות ללא תלות במערכת הרפואה הציבורית העמוסה.
ד״ר לירון מלכא – רופאת אף אוזן גרון פרטית ומומחית בכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר תשמח לקבל אתכם לבירור מעמיק של קשריות וגידולים בבלוטת התריס, אבחון ממצאים והתאמת טיפול אישי בהתאם.
